פולחן קברי הקדושים בצפון אפריקה הוא מאפיין תרבותי מרכזי.  במרוקו כ-700 קברי קדושים, יהודים ומוסלמים, ופעילות רבה של  עליות לרגל “זייארה” מתרחשת  סביבם.  קברי הצדיקים פזורים ברחבי מרוקו – הריכוז הגדול של הקדושים נמצא בעמק הדרא ודרום מרוקו.
רוב הקדושים היו שד”רים– שליחי דרבנאן, שהגיעו במאות ה-17 וה-18 למרוקו כדי לאסוף כספים ליהודי ארץ ישראל.  השד”רים  הגיעו למקומות נידחים ואספו תרומות. לעיתים התנכלו המקומיים לשליחים, שדדו  ורצחו אותם. השד”ר נקבר במקום הירצחו, הפך לקדוש, ויום מותו, הוא יום הילולה על שמו.
ההילולה  בארמית, כלולות – יום הפטירה, שציין יום כלולות הקדוש עם אלוהים –  שהופך ליום עליה לרגל . מספר ימים קודם נפרשים ומוקמים אוהלים והמון עולי הרגל מגיעים לאחוזת הקבר .  ביום ההילולה מתחילה פעילות גדולה סביב קבר הקדוש: מנורות שמן מאירות ומאות עולי הרגל מתקבצים בחלקת קבר הקדוש .  שיא ההילולה מגיע בחצי הלילה: כשהמון אדם מתקבץ סביב הקבר, קוראים תהילים, תפילות ומזמורים בקול. מדורות מובערות, נרות מושלכים למדורה, עולי הרגל מרקדים סביב המדורה –  לפי האמונה,  נשמתו של הקדוש פוקדת את ההמון באחוזת הקבר, זה הזמן לבקש, להתפלל למעשה נס: לפי האמונה, חולים, עיוורים, משותקים, אילמים שבים לבריאות –  נשמת הקדוש היתה במקום, כנעתרת לציפייתם של עולי הרגל.