במרוקו שולטת כיום השושלת העלאווית. מייסדה היה מולאי עלי אל-שריף (1589-1659). מוצאה ממשפחת הנביא מוחמד ובהתאם לכך נחשבת כשומרת האיסלאם. הם הגיעו למרוקו בסוף המאה ה-13, כאשר אל חסן א-דחליל בא ממכה לתפילאלת לשמש אימאם באיזור. מולאי עלי א-שריף החל בהרחבת הממלכה תוך, שהביס את אחרון הסעדיים וכובש את מרקש. אל-ראשיד ביסס את השושלת העלאווית במדינה וידוע, שהתאכזר ופגע ביהודים, גרשם ושרף בתי כנסת. השפעתו של מולאי איסמעיל (1672-1727) השאירה חותם בדפי היסטוריה של מרוקו בכלל והשושלת העלאווית בפרט: ביסס צבא של עבדים שחורים מאפריקה, ביצר חומות,יסד ארמונות פאר והפך את מקנס לבירתו. לאחר שלטונם של מוחמד ה-4 (1859-1873) וחסן ה-1 (1873-1894) נפתחה מרוקו לקשרים עם ארצות מעבר לים והצבא עבר תהליך מודרניזציה. ארצות אירופה ספרד גרמניה וצרפת, שהבינו את ערכה האסטרטגי העשיר במשאבים, שאפו להשתלט על מרוקו, כשבסופו של דבר נאלץ שלטון העלאווים לקבל בחתימת הסכם פס (3.12.1912), חסות צרפתית וספרדית (בצפון המדינה). תקופת החסות מיחד הביאה לפריחה כלכלית בתחומים שונים במרוקו במיוחד בחיבור ערי המדינה למסילות רכבת, תחבורה וקידום ההשכלה, מאידך, נתקלה בקשיים אצל שבטי הברברים, שהתנגדו לחסות ולצירופם לתחומי השיפוט במדינה. ב-1944 נוסדה תנועה לאומנית “איסתיקלאל” (העצמאות) בסיועו של הסולטן מוחמד ה-5, שדרשה עצמאות וסיום תקופת החסות. מוחמד ה-5 הואשם בהתססה וליבוי הלאומנות המתגברת, והוגלה יחד עם בנו חסן ה-2 למדגסקר.
ארפוד-מוקטן
לאחר, שהוחזר קיבלה מרוקו את עצמאותה ב-2.3.1956 והסתיימה תקופת החסות במרוקו. מוחמד ה-5 הפך מסולטן למלך ב-1957. ב-1961 הומלך בנו חסן ה-2. כיום, מולך מוחמד ה-6 מ-23.7.1999 – המלך ה-22 בשושלת העלאווית.